התכלית והתפקיד של איפשור

מתוך הקובץ: התרגול של תשומת לב באיפשור/ כריסטופר טיטמוס

http://www.dharmafacilitators.org/index.php/welcome/eng/facilitation

תודה לליאת גל על מלאכת התרגום

התכלית והתפקיד של איפשור:

התכלית של איפשור היא לטפח/לפתח:

1. סוג של חיזוק/העצמה לקבוצה.

2. העמקה של מחויבות של היחיד או של הקבוצה.

3. סוג של סולידריות וקשר/חיבור הדדי.

4. גילוי/חשיפה של תובנות ומעוף.

תפקיד האיפשור הוא-

1. לאפשר לקבוצה להקשיב ולהבין אחד את השני.

2. לאפשר ליחיד להביע את עצמו.

3. לתמוך בתהליך (שמתרחש).

4. לשקף ולחקור הבדלים.

5. לחקור/לתשאל באזורים תקועים.

6. להכיר בהבדלים ולא להתכחש להם.

7. לבנות הסכמה/קונצנזוס.

8. להרשות לדעות מנוגדות להתקיים.

20 נקודות למאפשר:

1. שמור על שפת גוף רגועה.

2. תן לכולם אפשרות לדבר, לא רק לאלה הקולניים.

3. תן לכל קול הכרה ללא פחד וללא משוא פנים.

4. לשאול "לזה אתה מתכוון?" ולסכם אם המילים לא בהירות.

5. לשאול אחרים "איך את/ה מבין/ה את מה שהוא/היא אמר/ה?".

6. להיות ספציפי יותר מאשר לרצות את הכלליות.

7. להיזהר לא לחזור על עצמינו, לא לסטות מהנושא.

8. לשים לב לא לבלבל בין שליטה לאיפשור.

9. מאבקים וקושי ליחיד ולקבוצה מעצבים חלק מהתהליך עצמו.

10. לסכם נקודות מפתח.

11. להסביר לקבוצה את שורש הבעיה.

12. להביע תמיד הערכה כלפי היחיד או הקבוצה.

13. לאסוף נקודות מבט שונות.

14. לפתח גישה פתוחה כלפי דעות לא פופולאריות.

15. לשים לב לסימנים של הטרדה או נסיגה.

16. לקחת צעד אחורה מהתהליך ולתאר אותו, יכול להיות יקר ערך כל עוד זה לא שיפוטי

כמו- "ככל הנראה אנחנו לא מגיעים לשום מקום".

17. אל תהפוך לחסר סבלנות ותכפה החלטות.

18. שמור על שאלות קצרות, מתחשבות, פשוטות ולא ריאקטיביות.

19. הכר בתהליך, ברגרסיה או בתקיעות ותן השראה.

20. אם מגיעים להחלטה, תן לה סיכום ורגע של שתיקה משותפת או החזקת ידיים.

אחריות המאפשר:

אחת מהפונקציות החיוניות של המאפשר היא יכולתו לשאול שאלות, שאלות מהסוג הנכון, ואולי לעודד אחרים בקבוצה לשאול אחד את השני, כולל את המאפשר בעצמו.

זה מספק אפשרות לכולם ללמוד אחד מהשני.

אפשרויות לשאלות כגון: מי, מה, למה, איפה, מתי ואיך.

לדעתי, השאלות הכי אפקטביות כשהן קצרות ולא ממושכות, ישירות לנקודה ובשפה שמיועדת ישירות למה שנאמר.

שאלות שיכולות לעזור לשמור את הקבוצה בפוקוס, להדגיש נקודה מסוימת או כחלק מהערכה של המצב.

המאפשר אינו מפחד לשאול שאלות מביכות כל עוד הוא שומר על גישה מתחשבת ומתעניינת בדברים שהוא/היא שאלו ובתגובתם.

פתרונות לנושאים בעיתיים יכולים להראות רחוקים במהלך זמן המפגש. למרות זאת, הקבוצה יכולה לעבוד יחד.

המאפשר נותן לזמן ולחקירה לראות אם הפתרון מתחיל לעלות באופן טבעי בנסיבות ההתהוות המותנית.

המאפשר מפתח את היכולת ל-

להוביל היטב כמאפשר

להקשיב

לחקור

להשתמש בשפה במיומנות

לשקף חזרה בדיוק

לתת ולקחת אחריות

המאפשר מזהה ושולף את הדעות המיוחדות, התובנות והכישרון של כל אחד מהמשתתפים, נותר בעל כבוד כלפי כל, חופשי מדואליות בלי לצודד במישהו. מפתח את היכולת להתמודד עם מצבים קשים, מבטיח את דרך האמצע כמה שניתן בין חוסר הבנה לבלבול, תמיד נשאר מתעניין ברעיונות מקוריים גם אם נראים מרחיקי לכת באותו זמן.

רב האנשים לא אוהבים קונפליקטים, אך על ידי התעלמות מכך בקבוצה, חוסר סיפוק, חוסר מנוחה ואולי אפילו ציניות –יעלו על פני השטח במקומות אחרים. המשימה של המאפשר היא למצוא ששום דבר אינו "מטואטא מתחת לשטיח" כמו שאומרים. פחד ואשמה מ-לא להיות מובן נכון, לעיתים חוסם את המשתתפים מלחלוק את מה שבאמת חשוב להם.

קורה לעיתים שמאוד קשה לקבוצה לפתח מעוף, כשהמשתתפים בה נתפסים לעמדה מיוחדת להם שבדרך כלל הוחלטה מראש לפני שהקבוצה יצאה לדרך. כולם רוצים להיות מובנים ותפקיד המאפשר הוא לנסות לפתח הבנה הדדית בין כולם, יותר מאשר להיתפס בעמדה הנכונה או הלא נכונה .

ייתכן וישנה דרך אמצע או דרך אלטרנטיבית שהקבוצה לא חשבה עליה, אך מאפשר מפולפל יכול להציע. זה האתגר למצוא דרך כוללנית בין ההפכים יותר מאשר גישה כוללנית.

המאפשר יכול להציע רעיונות יצירתיים ללא הצמדות לאף אחד מהם כמהלך קדימה. המאפשר חושב צעד קדימה יותר מהקבוצה בכדי להשיג מקסימום שיתוף פעולה ומעוף.

כשדברים הולכים בצורה לא טובה, בכל ארגון, יש נטייה להאשים את אחד המשתתפים או כמה בכך, בדרך כלל את בעלי הכוח הכי גדול והקבוצה או הארגון הופכים אותו/אותם לשעיר/ים לעזעזל. המאפשר מתאמץ להראות שזו אחריות משותפת למה שקורה. תרבות של תפיסות שליליות ומתח נבנות במהלך חודשים ושנים ויוצרת בעיות בתוך קבוצה או ארגון. קל יותר לכולם להגיע להחלטה דרך תחושה משותפת של מהו הכיוון. בסיכום הישיבה זה אומר גם שכולם בהירים לגבי ההחלטות והמשימות שהסכימו להם. פרוטוקול כתוב חיוני בישיבות מסוג זה.

לסיכום-

1. המאפשר עושה מאמץ להיות בהיר בקשר לתחילת מבנה המפגש במקום לתת לקבוצה לבזבז זמן מיותר בדיבור על המתודולוגיה שצריך להשתמש בשביל לגשת לנושא.

2. אם המאפשר אינו בהיר לגבי גישתו למפגש ומחזיק בדעות הקונצנזוס, זה בדרך כלל מוביל לדעות מרובות ורעיונות שמובילים בסוף לבלבול וחוסר פתרון ואז, קרוב לודאי שאף אחד לא ירגיש מסופק (האמינו לי, שתי הנקודות הראשונות מתייחסות במיוחד למפגשים בודהיסטיים!).

3. קבוצה גדולה צריכה להיות מוכנה להתפצל לעיתי לקבוצות קטנות ולמנות ריפורטר שיחזור אחר כך לפורום הגדול וייתן סיכום מדויק. ישנם אנשים שמרגישים יותר ביטחון לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם בקבוצות קטנות.

4. יותר יעיל לחדור לעומקם של כמה מונחים, מאשר לנסות לכסות את כל המונחים בכדי לרצות את כולם. אם המאפשר רוצה לרצות את כולם זה בסוף יסתיים חלקי ושטחי.

5. זכור שישנן דעות שמובעות בתוך הקבוצה במסגרת המקובלת, וישנן דעות שמובעות מחוצה לה.

6. אם נוצרה שתיקה לאחר שדעה אחת התבטאה, המאפשר צריך לשאול מדוע.

7. טון הקול, הגישה הכללית ומיומנות התקשורת של המשתתף, ישפיעו על שאר הקבוצה, בין אם הדעה נאמרה במסגרת המקובלת ובין אם לאו.

8. משימת המאפשר היא להכיר ומשוך החוצה רול, גישה ודעה ללא יוצא דופן.

9. המאפשר יכול להרחיב על דעה קצרה או לקצר דעה ארוכה שנאמרה על ידי משתתף.

10. אם המאפשר משקף למשתתף את דבריו, זכור להשתמש במילותיו ולא במילותיך. השתמש בקול רגוע וברור.

11. היה בהיר האם אתה רוצה לחקור קשת קטנה של דעות או לאסוף הרבה תפיסות לגבי משהו.

12. במקרה של קבוצה גדולה, זכור לקבוע סדר למי שרוצה לדבר. יתכן שהמאפשר יצטרך להזכיר לקבוצה שיש עוד שניים, שלושה, ארבעה נושאים שהולכים לאותו כיוון אם זה המקרה.

13. אם המאפשר משקף היכן שכל הקבוצה נמצאת, עליו לזכור לשאול האם מה שהוא או היא אמר/ה זה סיכום נאות למה שמתרחש?

14. זכור ליצור איזון בין המינים של הדוברים. תן השראה, הבע את הערכתך והצע הצעות בעצמך אם מתבקש.

15. אם המאפשר מקבל משוב חיובי או שלילי, שמור על גופך רגוע וזקוף, הקשב, תן הכרה קצרה "תודה לך" והמשך הלאה.

16. נצל את השתיקה, אולי לכמה שניות או דקה שתיים בזמן שדברים מתחממים או מפוזרים או בישיבה ארוכה וממושכת.

17. הבע מה שנפוץ ומה שלא. אם קשה, בקש הצהרה קצרה מאוד מכל אחד מהמשתתפים לפי כיוון השעון. זה לוקח זמן אך לעיתים נחוץ. סגור את המפגש במילים רגועות ושתיקה קצרה.

ריפלקסיות על קרמה

התוכנית למתרגלים מסורים

ריפלקסיות על קרמה

מתוך: Dedicated Practitioner’s Program Homework

Spirit Rock

Reflections

1. The Buddha’s teaching of karma is sometimes described as the law of cause and

effect. There are at least five ways we might experience the effects of an action based on

a wholesome or unwholesome intention. We might notice how we feel (a) as we are

considering taking the action, (b) as we commit the act, or (c) as we remember an act we

have done. Then (d) we might notice that a volitional action can strengthen our habitual

ways of thinking, feeling, and acting again. Finally (e) we might notice unexpected

results coming into our lives at some future time that we intuit are related to the past

action.

Can you recall times in your life that you have experienced any or all of these kinds of

effects? Do your experiences seem to follow the law that wholesome intentions lead to

wholesome results, unwholesome intentions to unwholesome results? Please be prepared

to discuss them with your dharma buddy or in the group.

2. Do you have any doubts about the general teaching of karma, that actions from

wholesome intentions lead to wholesome results, and actions from unwholesome

intentions to unwholesome results? How do you feel about the teaching on the effects of

specific actions described in MN 135? Do you believe these, disbelieve them, or hold

them agnostically? Why? If you disbelieve the connections drawn in MN 135, do you

have another explanation for the great variety of mind states and circumstances that

people and animals seem to be born with?

3. The teaching on rebirth is a frequent theme in the Pali suttas. For example, in MN 4,

the Buddha describes two insights related to rebirth immediately prior to his awakening

(recollection of his past lives and seeing beings reappearing according to their actions).

Do you believe in the general principle of rebirth as described in the suttas? Why or why

not? If you don’t believe in rebirth, what do you think happens after death?

4. Views on rebirth can be held purely at a conceptual level, in which case they won’t

deeply affect us. Or we can take the implications of these views into the marrow of our

practice. MN 60 explores some of the implications of different views. Please continue

this exploration. (a) Imagine for a few minutes that the Buddha’s teachings on rebirth

are true, and that you will wander through an endless round of births and deaths with

varying samsaric pleasures and pains until you awaken. What shifts do you notice in how

you view your life, your practice, and this world? (b) Imagine for a few minutes that you

hold what the Buddha called a nihilistic view, that there is no future birth and no result of

karma beyond this life. What shifts do you notice in how you view life, practice, and the

world? (c) Imagine for a few minutes that you rest in the mystery of truly not knowing

what happens after death. What shifts do you notice in relation to life, practice, and the

world?

5. It seems at first paradoxical that the Buddha taught that all aspects of our experience

are not self, and yet that both karma and rebirth happen to the person who initiated the

actions, not someone else. This conundrum pops up in MN 109.14, when a bhikkhu asks

the Buddha, “If all five aggregates are not-self, then what self will actions done by the

not-self affect?” How in your understanding do you resolve this seeming paradox? That

is, how does the understanding of selflessness (anatt_) mesh with the teachings on karma

and rebirth?

6. We can sometimes feel guilt, shame, regret, or remorse when we consider unskillful

past actions, or we might judge ourselves harshly for our past karma. How can the

understanding of anatt_ help to soften such judgments? Are there other practices, such as

the brahma viharas, that you find helpful?

7. Sometimes we evaluate our past karma based on the adverse circumstances of our

lives (past abuse, current physical or emotional pain). But we seldom stop to reflect on

the many favorable conditions of our lives. All of us in this group are richly blessed in

many ways: we have enough to eat, we can stay warm in winter, we have a precious

human birth, we are relatively sound in body and mind, we have encountered the

Dharma, we are motivated to practice the Dharma, and we have the leisure time to be

able to practice the Dharma. It’s said that such conditions are the result of a tremendous

amount of past wholesome karma. When you reflect on this, does it change how you

evaluate your past actions?

8. Ajahn Amaro made a comment at the last DPP retreat something like, “The process of

consciousness going from one birth to the next is hardly different from the process of its

going from one moment to the next in this life.” Do you agree? How do you understand

this?

9. (Optional) Do you understand the Buddha’s teachings on karma to say that everything

that happens to us is the result of some past action of ours? Please read SN 36:21. Does

the sutta answer this question positively, negatively, or ambiguously?

What Is Karma? How Does It Work?

What Is Karma? How Does It Work?

Dr. Stephen Fulder 5/9/2007

Karma simply means action. No more, no less. It is the way of the world: a law of action and reaction. It is about influences; the influence of all things on all things, and as this is such a vast network of interactions throughout the universe, it is quite impossible to say what exactly will be the result of any action. Think of the Butterfly Effect, the well known scientific discovery that merely the flapping of the wings of a butterfly somewhere can, in the end, influence the weather on the other side of the world. Karma is what makes an oak tree keep on being an oak, and not switching midway through its life to being a fig tree. It has a strong tendency to ‘oaking’. Karma is the patterns that keep maintaining themselves, and so one can also say that karma is what keeps the world going round, in more or less the way it has been.

Karma is not just about living beings or human actions. But it is of course our human tendencies which are most interesting to us. Karma is the way in which the kind of seeds we sow in our life tend to create similar results. If we sow seeds of health, harmony, and goodness, we are likely to reap crops of the same type. If we sow seeds of harm, exploitation, and self-centredness, we are likely to face similar things in our lives. However there are no rules here, only tendencies.

Action and reaction happens, but the system is so big that it also gives us a lot of freedom. Karma offers a position that is neither total chaos, nor a deterministic world that works like clockwork, but somewhere in between. In the ocean of influences and possibilities there is plenty of room for us to change ourselves and our lives. For example, a very strong cycle of action and reaction is addiction. The cigarette we smoke now makes the next one more possible. This is how karma operates. But we do have the power to change, to break the habits, and change the conditions: to clean up our act.

This is very far away from the common view of karma which is ‘do good otherwise you will pay for it in the next life’. Some years ago, the director of British football at the time, Glen Hoddle, mentioned in passing, during a speech to the British Parliament, that according to the law of karma disabled people became that way because of misdeeds that they must have done in a previous life. This so offended the Parliament that he lost his job. But besides the offence, he was expressing a completely mistaken view of karma. A letter of mine pointing out the mistake was published in a leading British newspaper. Here are some common misconceptions:

Karma is a system of reward and punishment. It is more or less the same as ‘fate’. No it is not. It is much less personal and less interested in us. It is much, much bigger and much less predictable. It is closer to our concept of ‘nature’. We all want a predictable world, and long for some order, and so we imagine that there is a kind of book with our rewards and punishments written in it, and that we can in some way control our fate. But intuitively we know it doesn’t work like that. Good men can and do have terrible fates, as we saw in the Holocaust, and the reverse is also true. Even the Buddha clearly expressed that the network of influences in the world is so vast that no-one, including himself, was able to predict what would be the results of a particular action.

Karma is the influence of one life on the next. No, this is also a great oversimplification. Karma is about the influence of one moment on the next. The quality of one moment influences the quality of the next. As we live and die and perhaps are reborn moment by moment, it operates in our lives, between lives and, mostly between moments. The belief in re-incarnation is a belief, no more than that. There is no reason to suppose that karma works more between one life and the next, than it does in this very life. For example it is common in Jewish life to say that we do a good action so that we will gain rewards in ‘The World To Come’. But in the deeper Jewish teachings of the Kabbalah, ‘The World To Come’ means: ‘The World That Keeps Coming’, namely the next moment. It is there we see the results of our actions. Indeed, it wiser to watch it happening in this life where we can learn from the way things influence us and we influence others, than to dump our problems and mistakes into some unknown future.

Karma is about actions. No, it is mostly about intentions behind the actions. For example a surgeon will cut a body with a knife. This is a healing act creating, hopefully, healing results for his patient. The same cutting action with a knife performed when someone stabs another person in anger has the opposite intentions and the opposite karma.

We may well ask, if karma, properly understood, is not a one-to-one rule of reward and punishment, how does it help us? Does the concept of karma, add anything to us? I think it does. Primarily, it helps us understand that our intentions and actions, spread into the world, are not meaningless. All are meaningful. Our actions and efforts are not lost. They spin off into the world influencing the way things are. Therefore we have to take care of our thoughts, intentions and actions: they make change in the world and we are responsible for them. Karma is a guide to wholesome and harmonious living. It is similar to an ecological way of life. The rubbish or pollutants we throw out into our precious planet do not actually disappear but come back to haunt us and give us diseases. On the other hand if we care for and purify our environment we live a more pure and healthy life.

If we understand that the quality of our actions influence the quality of life, it can create a radical shift in the way we do things. For example, if we believe in peace and want to end conflict, according to conventional thinking, we need to forcefully convince others of our views. According to karmic understanding, we do it differently – we act peacefully so as to bring peace. There is a traditional Eastern saying that expresses this well:

“Sow a thought, reap an act,

Sow an act, reap a habit,

Sow a habit, reap a personality,

Sow a personality, reap a destiny.”

We can sow the best seeds, and hopefully reap the best fruit, in this life, if we pay attention to what we are doing. We can watch karma happening as the things we do in the world roll on and on, creating results in the most unexpected places. One lie which we tell, can make a big mess and do harm to us or others, can make us feel guilty, uncomfortable and agitated, can boomerang on us, can steal our peace and joy. If we watch this process carefully we can see the wheels of karma rolling, and know that we must be caring, wise and responsible in all our thoughts, our words and deeds.